המדריך למטיילים בניו זילנדכרייסטצ'רץ'

ניו זילנד היא ללא ספק אחת המדינות אם לא היפה ביותר בעולם.
בין שלל המקומות שטיילנו תמצאו מידע על כל אתרי החובה של האי הדרומי: כרייסטצ'רץ', קווינסטאון, וואנקה, פיורדלנד, הקרחונים פרנץ ג'וזף ופוקס, דאנידין, נלסון ואייבל טזמן, הר קוק ועוד.. והאי הצפוני: טאראנאקי, רוטורואה, הפארק הלאומי טונגארירו, טאופו, וולינגטון, ביי אוף איילנד אוקלנד ועוד ועוד ועוד...
לכל מי שחשב לטייל בניו זילנד, לכל המשפחות שמתלבטות, ולכל מי שקיבל את ההחלטה לצאת לטייל בחלקת הגן עדן הזו שנקראית ניו זילנד, זה האתר בשבילכם. הבלוג נכתב במהלך טיול משפחתי של משפחת לוגאשי עם זוג ילדים בני שנתיים וחצי ושמונה חודשים.
זהו המדריך המקיף ביותר שקיים היום באינטרנט לניו זילנד. הוא אומנם כתוב בפורמט של סיפור מסע, אבל מכיל מידע, טיפים, נקודות עיניין חלקן מוכרות וחלקן שהתגלו על ידינו ואינן מפורטות בשום מדריך ובשום אתר. וכמובן הכל מלווה בתמונות עוצרות נשימה, שמנסות להעביר במקצת את החוויה הניו זילנדית.
הבלוג נכתב בהמון הנאה והמון אהבה, במהלך הטיול עצמו, ולכן הוא מלא חוויות אוטנטיות ותיאורים מדוייקים של מקומות.
את הטיול עשינו בקראוון, אך גם מי שמטייל עם רכב ימצא שימוש זהה במידע המוצג. אז בהצלחה בטיול שלכם ותרגישו חופשי להמשיך ולהגיב, אנחנו נשמח לענות

יום שני, 21 במרץ 2011

נורת'לנד וביי אוף איילנדז

נורת'לנד (Northland) וביי אוף איילנדז (Bay Of Islands), 13-20 לינואר 2011
בבוקר יצאנו לכיוון אוקלנד (Auckland
) בדרכינו לאיזור הצפוני של האי הצפוני. המטרה חופים, חופים ועוד חופים. כעבור כשעתיים נסיעה הגענו לאוקלנד, שהיא ללא ספק העיר הגדולה ביותר בניו זילנד, עם כבישים מהירים, גורדי שחקים וכל מה שלעיר גדולה בעולם יש להציע, בין היתר מחירי חניה מופקעים (5 דולר לחצי שעה).... עצרנו בבית קפה לא רחוק מהמרכז, והמשכנו צפונה, לא לפני שעצרנו בתצפית מהר ויקטוריה (Mt Victoria) שממוקם באחד מפרברי העיר, בעיירה דבנפורט (Devonport). התצפית משקיפה על אוקלנד על המפרץ והאיים הפזורים בסביבתה.













את חניית הלילה עשינו מעט צפונה יותר בעיירה אורווה (Orewa).
בבוקר המשכנו עוד צפונה, לכיוון חוף פאקירי (Pakiri). בוואיוורה (Waiwera), אחד החופים שבדרך, עשינו עצירה קצרה לקפה בזמן שהילדים ישנים. זהו חוף לאורך מפרץ קטן ויפיפה עם אי קטן שניצב במרחק קצר יחסית ומוסיף מימד נוסף ליופי של החוף.


בסופו של דבר הגענו ליעדנו, חוף פאקירי. אתר הקראוונים בו עצרנו, נמצא בסמוך לנחל שמוביל לים. זהר חפר לילדים בריכה בחול (או שאולי חיפש שוב מים חמים J) וקרן תפסה תנומה על מזרון הים. הילדים נהנו ממזג האוויר השמשי, יעל בנתה ארמונות בחול ודביר סתם אכל חול J. את הבילוי הכיפי הזה נאלצנו לקטוע כעבור שעתיים, כיוון שמחברת הקראוונים שלחו לנו קראוון חילופי בשל התקלה האחרונה במשאבת המים ושלל התקלות שאירעו לנו בתקופה האחרונה.









למחרת נסענו נסיעה קצרה לחוף האי גואט (Goat Island Marine Reserve). זהו חוף עם חול שחור, שהמיוחד בו הוא השנירקול. לפי המידע המקומי ישנם שלל דגים שניתן לראות בצלילה ושנירקול, אפילו לוויתן ודולפינים אבל בסופו של דבר זה היה קצת מאכזב, הראות במים לא הייתה טובה, והדגים היחידים שראינו היו דומים לדניס.






לאחר בילוי של כשעתיים בחוף המשכנו בדרך צפונה למפרץ האיים, ועצרנו בעיירה פאנגאריי (Whangarei) לחניית הלילה.
את הבוקר התחלנו בתצפית נחמדה על העיר והאיזור. כל האזור עשיר במים מכל עבר, ובתצפית זה בא לידי ביטוי....



לאחר מכן המשכנו למפלי פאנגאריי (Whangarei Falls). מפלים יפים הנופלים מגובה של כ 30 מטר לתוך אגם קטן. עשינו מסלול מעגלי קצר מסביב למפלים וחזרנו לקראוון בדרכינו למפרץ האיים.





בדרך עשינו עצירה קטנה (או ארוכה) לשירותים! אבל לא סתם שירותים. בעיירה קאווקאווה (Kawakawa), היה גר אמן ואדריכל אוסטרי שבילה את 27 שנותיו האחרונות בעיירה ואחת מיצירותיו הכי מפורסמות בניו זילנד, הם השירותים המעוצבים שהוא בנה עם שילוב של קרמיקות ססגוניות, שברי בקבוקים וזכוכיות צבעוניות. ניצלנו את ההזדמנות להטיל את מימנו במקום והמשכנו הלאה.




כעבור עוד מספר דקות הגענו לפאיהיאה (Paihia), השוכנת על אחד החופים במפרץ האיים (Bay Of Islands). חנינו על קו החוף וירדנו שוב לים. מזג האוויר לא היה אידיאלי ולכן היו קצת גלים אבל זה לא גרע מההנאה לשכב על החוף ליהנות מהשמש, לשתות בירה ולאכול גלידה.






את הלילה העברנו באתר קראוונים מאולתר של מאורים, ממש מול הים.


בבוקר מזג האוויר הסגרירי והגשום חזר לבקר L. ולכן ניצלנו את ההזדמנות לראות מופע מאורי בעיירה. המאורים, לידע כללי, הם הילידים המקוריים של ניו זילנד ויש להם מין דת שמזכירה את האינקה בדרום אמריקה. סוג של עבודת אלילים שלא ממש דיברה אלינו אבל המופע המאורי המסורתי שראינו דווקא כן. זה היה מופע של שירים וריקודים שבו גם הקהל משתתף. חוויה משעשעת ובעיקר מצחיקה.



מנסיונינו בטיול למדנו כלל, כשמזג האויר לא משחק לטובתך, אתה צריך ליסוע! וכך העמסנו את עצמינו על הקראוון ויצאנו להעביר את היומיים הבאים שלפי התחזית היו אמורים להיות גשומים, בצד המערבי של נורת'לנד. לקראת אחר הצהרים המאוחרות הגענו לעיירה אופונוני (Opononi) ששכונת על גדת נמל הוקיאנגה (Hokianga). חוף חולי שמצידו השני מתנשאות דיונות חול. זהר העז ונכנס למים, יעל וקרן הסתפקו בטבילת רגליים ודביר זחל להנאתו על החול. את הלילה העברנו בחניון ה I-Site שמצדו השני של הכביש.







בבוקר נסענו למסלול קצר באיזור, תצפית גבעת פאקיאה (Pakia Hill Lookout), המשקיף על הנמל והים. נוף יפיפה שמזין את הנפש ו"שוטף את העיניים בכחול ובירוק.."










משם ליעדינו הבא מפל וואטומאראמה (Waiotemarama Waterfall). שביל לא ארוך בתוך היער הוביל אותנו למפל היפה. זהר החליף לבגד ים ונכנס למפל יחד עם יעל, קרן לא עמדה בפיתוי ונכנסה אחריו. זו הייתה בהחלט חוויה מרעננת ורטובה .






הרבה תוכניות עמדו על הפרק והמשכנו מהר לנקודה הבאה – היער הקאורי וואיפואה (Waipoura Kauri Forest). זוהי שמורה שבה נשתמרו עצי הקאורי הענקיים שגובהם יכול להגיע ל 60 מטר וקוטר הגזע שלהם ליותר מ 5 מטר. הכביש עובר בתוך יער שבין עציו ניתן להבחין בעצי קאורי ענקיים. בעבר עצי הקאורי כיסו את רוב שטחו של האי הצפוני אך מרביתם נכרתו בתחילת המאה הקודמת.
תחילה יצאנו למסלול טאנה מאהוטה (Tane Mahuta), שם המסלול הוא כינוי לעץ המכונה בשפת המאורים מלך היער. המסלול היה קצר וליווה אותנו גשם קל, לאורך ראינו עצי קאורי גדולים עד שהגענו לעץ המדובר והבנו על מה כל המהומה. זה היה עץ גבוה מאוד ומרשים. גזע העץ היה בקוטר של כחמישה מטרים וגובהו כ  50 מטר (יותר מקפיצת הבאנג'י של זהר). התלהבנו, הצטלמנו והמשכנו למסלול הבא.


כעבור נסיעה קצרה הגענו לנקודת המוצא של עוד שני מסלולים. הראשון נקרא ארבע אחיות (Four Sisters) שהכינוי ניתן לארבעה עצי קאורי שצמחו זה לצד זה.

השני נקרא טה מאטואה נגאהרה (Te Matua Ngahere), שפירושו במאורית, אבי היער. ויש הטוענים כי הוא עץ הקאורי הרחב ביותר והעתיק ביותר במדינה – בן 2000 שנה.


לאחר מכן המשכנו בכביש המתפתל לאורך היער. לצד הכביש הבחנו בעוד מספר עצי קאורי מרשימים, נחלים והרבה ירוק. לאחר נסיעה של כחצי שעה הגענו לאגמי קאי איווי (Kai Iwi Lakes). עצרנו באתר קראוונים השוכן בסמוך לאגם טאהארואה (Lake Taharoa), שהוא הגדול ביותר מבין שלושת האגמים, ומוקף רצועת חול מדברית (אבל במושגים ניו זילנדים). חנינו מטרים ספורים מהאגם. זהר הכין ארוחת ערב מגניבה שכללה פיצות ויין, בזמן שקרן בילתה עם הילדים בנדנדות שהיו באתר. למחרת לא היה יום שמש כצפוי ולכן הסתפקנו בטיול קצר לגדת האגם.









בשעות הבוקר המאוחרות יצאנו לדרך וביקרנו בשני האגמים הנוספים. תחילה באגם וואיקרה (Lake Waikere) שהוא די דומה לאגם הראשון, רק יותר קטן. יש בו גם סקי מים, אבל וויתרנו על הרעיון.

ולאחר מכן המשכנו לאגם השלישי שנקרא אגם קאי איווי (Lake Kai Iwi). הוא הקטן ביותר מבין האגמים והגישה אליו קצת פחות ידידותית, ולכן, זהר עצר על הכביש בזמן שקרן ירדה לצלם.


מתוך בדיקה של מזג האוויר, ידענו שלמחרת יהיה יום יפה וזו תהיה הזדמנות מצוינת לשיט במפרץ האיים. ומסיבה זו, עשינו את דרכינו חזרה, לעיירה פאיהיאה. הגענו אליה לקראת אחר הצהרים והספקנו להתנחל על החוף והפעם גם ליהנות יותר מהים, שהיה הרבה יותר נוח ורגוע מהפעם הקודמת. יעל ודביר שיחקו להנאתם בחול במילוי קופסאות שיעל טענה שאלו עוגות ודביר ניסה לטעום אותם. זהר וקרן נשכבו בתורנויות על המזרון ים ושתו בירות, תוך כדי שיחות סיכום טיול...ועל הדברים החשובים באמת ....ליהנות ליהנות וליהנות.










בערב חזרנו לאתר הקראוונים המאורי, השכבנו את הילדים מוקדם ויכולנו ליהנות משקיעה מדהימה שלוותה ביין שקיבלנו מחברת הקראוונים, כפיצוי על התקלות שחווינו.


בבוקר השכמנו קום, ויצאנו לשיט שנקרא החור בסלע (Hole In The Rock Cruise). השיט עבר בין מספר איים יפיפיים עם חופים בתוליים ומים כחולים וצלולים. בדרך ראינו, להקת דולפינים מסוג פליפר שהם סוג של דולפינים מאוד גדולים, שלטענת הכרוז הם שוקלים בין 300 ל 400 קילו ואורכם כ 3-4 מטר. הם שחו לידינו ועשו קצת פעלולים למשמע קריאות ההתפעלות של נוסעי השיט. אח"כ המשכנו לגולת הכותרת של השיט: החור בסלע. זהו אי שיש בו חור, שסירת השיט עוברת בתוכו, במידה ומזג האוויר מאפשר זאת, וכזכור מזג האוויר באותו יום היה נעים ביותר. ממש רגע לפני הכניסה למערה יעל חשה ברע וקרן נכנסה איתה פנימה לסירה. זהר, לעומת זאת, יצא לצלם את הרגע הקסום, שייזכר לדיראון עולם ע"י קרן. זה הפך לבדיחה פרטית שזה לא נחשב שקרן עשתה את השיט כי היא לא הייתה על הסיפון בזמן הכניסה למערה......
בדרכינו חזרה פגשנו בעוד להקת דולפינים, הפעם מהסוג הרגיל, והיותר קטן (כמטר וחצי) שעשו מופעי אקרובאטיקה לצופי השיט. החיה הזו פשוט מדהימה ומסקרנת, ובתכלס לראות את הדולפינים בפעולה זה יותר מגניב מלעבור בחור.





















בסיום השייט ירדנו תחנה אחת לפני פאיהיאה, בעיירה ראסל (Russell). תחילה הלכנו לנקודת תצפית, שהדרך אליה הייתה תלולה ומייגעת.



ולאחר מכן חזרנו לחוף ממנו התחלנו. מצאנו חלקה לפרוש את הסדין, ושחינו לרפסודה הקרובה לחוף. דביר ניסה לזחול למים וכל פעם שהגיע גל והרטיב אותו, הוא זחל במהירות לחוף....
פתאום בשלב מסוים זהר זיהה חתול ים ענק השט להנאתו במרחק סנטימטרים בודדים מהחוף, יחד עם הבן שלו, אולי?! זה היה מחזה מדהים. בילינו כמה שעות בחוף בהנאה ובידיעה שאלו שעות החוף האחרונות שלנו בניו זילנד, לפחות בטיול הזה.











את הדרך חזרה לפאיהיאה, עשינו בסירת מונית ומשם חזרנו לקראוון ויצאנו לעבר נקודת הסיום של המסע.





לקראת ערב הגענו לפאנגאריי, בילינו עם הילדים בגן השעשועים המקומי, והחנינו את הקראוון בחניון הסמוך לחניון היאכטות השכונתי J.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה