המדריך למטיילים בניו זילנדכרייסטצ'רץ'

ניו זילנד היא ללא ספק אחת המדינות אם לא היפה ביותר בעולם.
בין שלל המקומות שטיילנו תמצאו מידע על כל אתרי החובה של האי הדרומי: כרייסטצ'רץ', קווינסטאון, וואנקה, פיורדלנד, הקרחונים פרנץ ג'וזף ופוקס, דאנידין, נלסון ואייבל טזמן, הר קוק ועוד.. והאי הצפוני: טאראנאקי, רוטורואה, הפארק הלאומי טונגארירו, טאופו, וולינגטון, ביי אוף איילנד אוקלנד ועוד ועוד ועוד...
לכל מי שחשב לטייל בניו זילנד, לכל המשפחות שמתלבטות, ולכל מי שקיבל את ההחלטה לצאת לטייל בחלקת הגן עדן הזו שנקראית ניו זילנד, זה האתר בשבילכם. הבלוג נכתב במהלך טיול משפחתי של משפחת לוגאשי עם זוג ילדים בני שנתיים וחצי ושמונה חודשים.
זהו המדריך המקיף ביותר שקיים היום באינטרנט לניו זילנד. הוא אומנם כתוב בפורמט של סיפור מסע, אבל מכיל מידע, טיפים, נקודות עיניין חלקן מוכרות וחלקן שהתגלו על ידינו ואינן מפורטות בשום מדריך ובשום אתר. וכמובן הכל מלווה בתמונות עוצרות נשימה, שמנסות להעביר במקצת את החוויה הניו זילנדית.
הבלוג נכתב בהמון הנאה והמון אהבה, במהלך הטיול עצמו, ולכן הוא מלא חוויות אוטנטיות ותיאורים מדוייקים של מקומות.
את הטיול עשינו בקראוון, אך גם מי שמטייל עם רכב ימצא שימוש זהה במידע המוצג. אז בהצלחה בטיול שלכם ותרגישו חופשי להמשיך ולהגיב, אנחנו נשמח לענות

יום רביעי, 5 בינואר 2011

גולדן ביי ואייבל טזמן


גולדן ביי (Golden Bay) ואייבל טזמן (Abel Tasman), 21-24 לדצמבר 2010
את יום המחרת התחלנו בגשם אך גם הוא נפסק עד שהגענו חזרה לקאיטריטרי (Kaiteriteri), והפך להיות יום שמש חם. ניצלנו את ההזדמנות של מזג האוויר החם וירדנו לים. באותה עת הייתה שעת השפל ונוצרה בריכה קטנה ולא עמוקה שיעל יכלה לקפוץ ולשחק להנאתה וליהנות מהמים הנעימים. דביר נהנה לזחול על החול ורצה להיכנס גם לבריכה אך הסברנו לו שזה בלתי אפשרי בדרך שהוא מבין, כלומר, הרמנו אותו כל פעם מחדש והנחנו אותו שני מטר רחוק יותר.  אח"כ חזרנו לאומגה שלנו והעברנו כמעט שעה בגלישה על החבל כשכל פעם יעל על אחד מאיתנו. משם חזרנו לאתר הקראוונים ששהינו בו רק מספר ימים קודם לכן.








בבוקר יצאנו (שוב) לגולדן ביי לניסיון נוסף ליהנות מהאזור שכמעט פספסנו בגלל הגשמים בשבוע שעבר. הדרך בתחילה הייתה הררית ומפותלת, ועברנו מספר תצפיות על איזור מוטואקה ועמק נהר טאקאקה והגולדן ביי. ואז הגענו לעמק עם מרחבי דשא, פרות, וכבשים משוטטים לאיטם, כשברקע נישא רכס הרי קאהוראנגי (Kahurangi).


בהמשך, הדרך הצטלבה עם קו החוף והמשיכה לאורכו של המפרץ. המשכנו עד לנקודה הצפונית ביותר של האי הדרומי - פרוול ספיט (Farewell Spit). לאחר ארוחת צהריים במסעדה המשקיפה על החוף ודיונות החול הענקיות שלאורכו, יצאנו למסלול שעובר בחוות כבשים, חורשות עצים ובסופו מגיע לצד השני של המפרץ, לים טזמן, לנקודה שנקראת Fossil Point.  מצאנו אגמונצ'יק בשולי סלע ענק בסמוך לחוף. הרוחות העזות שנשבו לא הותירו לנו ברירה וכעבור מספר דקות עשינו את דרכינו חזרה.














עם הגיענו לחניון, לא התעצלנו ויצאנו מיד לטרק קצר נוסף, הפעם במפרץ, בתוך המפרץ. פשוט חלצנו נעליים והלכנו על החול ספוג המים שמאפשר הליכה של מספר קילומטרים לתוך הים בזמן השפל. המקום מהווה נקודת מעבר וקינון של הרבה עופות שנראות באופק בקו התחלת הים,  צעדנו לכיוונם אך המישור העצום מתעתע באומדן המרחק וכעבור קילומטר שניים, החלטנו לחזור לחוף. המראה הירקרק/ביצתי שנשקף והמישור העצום היו ללא ספק מחזה מדהים. שוב חזרנו לרכב ובדרך לפארק הקראוונים עצרנו לעוד תצפית אחרונה על המפרץ.





בערב הסגרירי קרן הכינה מרק ירקות שתאם את האווירה החורפית, דביר שוטט לו בחדר הטלוויזיה, יעל נהנתה מצפייה במלך האריות (שינוי מרענן מיובל המבולבל) וזהר ניהל את העניינים ושתה קפה.
בבוקר קפצנו לחוף לא רחוק ממקום הלינה שלנו בפופונגה (Puponga), בנקודה שמחברת בין הנהר לים, זו הייתה פתיחה יפה ליום.







משם המשכנו לקצה השני של הגולדן ביי. בקולינגווד (Collingwood) הילדים נרדמו וניצלנו את הזמן להפסקת קפה קצרצרה.


לאחר עצירה במספר חופים למציאת החוף המושלם, החלטנו להמשיך לקצה הצפוני של אייבל טזמן לחוף טוטאראנוי (Totaranui). הדרך עברה בתחילה בין נופים קסומים לאורך הים, ולאחר מכן בדרך עפר בתוך יער טרופי ובסופה עד שהגענו לרצועת חוף מתעגלת עם חולות כתומים וצמחיה ירוקה שמקשטת אותו. באתר היה אתר קמפינג כך שהחוף תוחזק כהלכה והייתה אפשרות להחנות ממש בסמוך לחוף וליהנות משמש חייכנית, שמים כחולים ועננים שכאילו מישהו צבע אותם במכחול. פשוט מקום חלומי. זהר ניסה לחפור בריכה לדביר ויעל בחול, אבל כעבור זמן קצר התייאש, לקח את כסא הים הניח אותו על שפת הים כך שרגליו במים, והעדיף להסתלבט מול השמש. קרן העדיפה לנסות את מזלה בשחייה בים, אבל אחרי טבילה קצרה במים הקרים היא וויתרה וחזרה לשכב בזולה על החוף. יעל התרוצצה בין המים לחול ודביר זחל, טיפס, אכל חול וישן. לקראת ערב יצאנו להליכה קצרה לקצה החוף. כיוון שיש הבדלים משמעותיים בין גאות לשפל באיזור זה, ניתן היה לעבור לצד ההרים הסלעיים שהיו בשעת הגאות בלתי עבירים. לאחר כשעה חזרנו לרכב ונסענו לטאראקואי (Tarakohe), שם התמקמנו לחניית לילה מול הים.


















בבוקר גילינו שהתחזיות לא אכזבו והגשם הגיע שוב לביקור. לכן ניצלנו את היום לנסיעות. היעד היה מצרי מרלבורו (Marlborough Sounds). בדרך עברנו במספר מקומות לאורך החוף, שבחלקם כבר ביקרנו כמו מוטואקה ונלסון. לקראת ערב הגענו להבלוק (Havelock) שם עצרנו ללילה.

3 תגובות:

  1. שלום למשפחת המלוכה
    מדהים, אין מילים, תמשיכו לכבוש את העולם ולמלוך על כולו.
    מאחל הנתין הנאמן שלכם יונתן

    השבמחק
  2. מדהים!

    איך הילדים גדלו (ואיך אתם התכווצתם...האוכל לא משהו?)
    מתגעגעים אליכם יאללה תחזרו מספיק.
    נשיקות
    אנדרי נווה והדר

    השבמחק
  3. הלוגשים היקרים איזה תמונות יפות ,מעניין איך יצא המרק של קרן שידור חוזר של המרק הניו זילנדי בארץ,
    נשיקות לילדים (גם לענברי יש סיוטים שלא תחזרו)
    אתם מפחידים אותנו עם הגאות והשפל של הים שתספיקו להגיע לחוף לפני הגאות,(מזכיר את חוף טוגבו בבת -ים)
    תמשיכו להנות תשמרו על עצמכם מתגעגעים המשולמס

    השבמחק